מיקור חוץ.
מי שיודע מה זה, שירים יד.
לי יצא לעבוד כעובד מטעם ספק חיצוני עבור חברה גדולה.או בקיצור - אאוטסורסינג.
חוץ מהיתרונות שפעולה כזאת יכולה להניב לשני הצדדים, תמיד העובד שבין שני הענקים הללו הולך לו לאיבוד.
בחברה עבורה ביצעתי את עבודתי בשירות לקוחות היה מגוון רב של סוגי עובדים.
אאוטסורסינג, כוח אדם ועובדי החברה עצמם.
כל אחד קיבל מתנות שונות בחגים, כל אחד קיבל משכורת אחרת, כל אחד פנה בבעיות למקום העבודה העצמו וגם לחברה דרכה הופנה לעבודה.
ההרגשה לא הייתה יותר מידי נעימה לגלות שיש מישהו שעושה את אותה עבודה בדיוק,ומקבל שכר שונה, מתוגמל בצורה שונה, לחיוב או לשלילה.
מכל מיני סיבות שממש, אבל ממש לא מעניינות את העובד, בורג קטן במלאי של עובדים, במערכת גדולה ומסורבלת.
מה שמעניין אותי זה יחס שווה.בפרט כאשר העבודה מבוצעת לשביעות רצון המעסיק.
בכל פעם שעובד התלונן, הוא נקרא לשיחה אצל המנהל למניעת תסיסה נוספת של העניין.בקרת נזקים.
בשיחות יזומות עם ההנהלה כול התשובות שניתנו היו כה צפויות, מאורגנות.
כשהתבשרנו כי תהיה קליטה של כל העובדים כולנו צהלנו.
סוף סוף יישור קו.הרכיבו חוזה מיוחד עבור כל העובדים השונים.חוזה אחיד.
הבעיה היחידה שכתוצאה מכך חלק מן העובדים פוטרו, בחוזה החדש לא מצאו פיתרון לסיטואציות שונות של עובדים ותיקים,
חלק הועברו לתפקידים אחרים וחלק כבר עזבו בשל הרעת התנאים.
נכון, כעת השם שמופיע על התלוש הינו שווה אצל כולנו וכך גם המשכורת.
אנחנו כעת ברשימת ההטבות שניתנה תמיד לעובדי החברה.
עם כל הכבוד לניהול סיכונים של עסק,אך עדיין מקננת בי ההרגשה כי המחיר שמשלמים העובדים שחשו ירידת שכר או אלו שפוטרו, היה גבוה ולא תרם עבורם במאומה.
